שוק ההיי-טק זקוק להנדסאים - הסטודנטים מעדיפים תואר

כתבה שפורסמה ב DEMARKER

"צריך גם אנשים שיודעים להחזיק בארגז כלים ולטפל במכונות ומתקנים" | צלם: Nic McPhee

מקצוע ההנדסאי סובל מדימוי נמוך בישראל - בוגריו עובדים במפעלי הייצור של ההיי-טק ולא בפיתוח. החינוך הטכנולוגי בירידה, וכולם מעדיפים להיות מהנדסים. אבל דווקא במקצוע זה אפשר להרוויח יפה ולהרגיש מחוזר

28.07.09 | 09:28  פז וייסמן


 

המשבר הכלכלי פגע בחריפות בהיי-טק. קרוב ל-8,000 עובדים פוטרו, רובם מהנדסי תוכנה ואלקטרוניקה, אבל מתברר שלמרות הפגיעה בגיוסים, לא בכל המגזרים היתה פגיעה ושיש דרישה הולכת וגוברת בתעשיית ההיי-טק בישראל להנדסאים וטכנאים. יש כיום כ-80 אלף טכנאים והנדסאים בישראל, אנשים שלמדו מקצועות טכנולוגיים שלא הפכו למהנדסים. יצחק שטיינר, יו"ר הסתדרות ההנדסאים, טוען שרובם לא נפגעו "הטכנאים עוסקים במקצועות הנדרשים במפעלים, העובדים שנפגעו היו מהנדסי הפיתוח בחברות סטארט-אפ".

הטכנאים וההנדסאים תומכים בחלק היצרני בתעשייה אבל קשה למצוא אותם. צבי פלג, מנכ"ל רשת בתי הספר והמכללות של אורט מעריך שכמות הלומדים למקצוע ההנדסאי בישראל ירדה ב-50% בשני העשורים האחרונים.

"צריך גם אנשים שיודעים לטפל במכונות"

אורן ריס, מנהל מפעל FAB28 של אינטל בקריית גת, קלט בשנים האחרונות כ-870 הנדסאים וטכנאים. לדבריו, ההבדל המהותי בין מהנדסים ובין טכנאים טמון בטיב העבודה: "מהנדס אחראי בעיקר על פיתוח, הנדסאים עוסקים בעיקר בתפעול ותחזוקה. הנדסאי יכול להתקדם לתפקידים טכניים נוספים ולתפקידי ראשי צוותים. כמו כן, הנדסאים יכולים להתקדם על ידי השלמת לימודים למהנדס, מה שפותח להם דלתות נוספות".

ריס לא מסכים להנחה שעובדי ייצור סובלים מתדמית נחותה בהשוואה לעובדי פיתוח. "צריך גם אנשים שיודעים להחזיק בארגז כלים ולטפל במכונות ומתקנים. שכבה זו של אנשים, שגם יש להם תעודה, וגם יודעת לעבוד עם כלי עבודה, היא שכבת העובדים שהכי קשה למצוא ולהכשיר בישראל. לוקח שנים עד שמכשירים הנדסאי לרמת מומחיות גבוהה".

תהליך ההכשרה הבסיסי באינטל לוקח כחצי שנה. "לפני שהתמנתי למנהל המפעל, הייתי אחראי על גיוס העובדים למפעל החדש", נזכר ריס. "הטסנו את העובדים להתמחות בארה"ב ואירלנד למשך חצי שנה. בסופו של תהליך אני מרוצה מהגיוס, אבל במבט לעתיד אני מודאג. הצעירים מעדיפים להשקיע ולהוציא תואר ראשון, לדוגמה במדעי החברה, על פני לימודים במכללה טכנולוגית. תואר ראשון נראה יותר סקסי, אבל אנשים פשוט לא מבינים איזו קריירה מוצלחת אפשר לעשות כהנדסאי בישראל".

הפיטורים בהיי-טק לא גרמו למהנדסים לשנות תחום ועבוד כהנדסאים, כנראה בגלל שכמהנדסים הם הרוויחו כמעט כפליים מהנדסאים. לדברי שטיינר, ברוב מקומות העבודה המאוגדים אין פערי שכר משמעותיים ורוב הבעיות הם בחברות שעוסקות בפיתוח, שם עובדים מהנדסים. ריס לא משחרר נתונים לגבי אינטל, אך לדבריו הנדסאים מקבלים מעל השכר הממוצע ואף מקבלים בונוסים ואופציות.

בעיה של מיתוג וניהול כושל

אחת הבעיות של מקצוע ההנדסאים קשורה למיתוג. תדמית המקצוע נמוכה בהשוואה למקצועות ולתארים במדעי החברה, למרות שהשכר איננו בהכרח נמוך יותר. לדברי ריס אפשר למתג את הענף באמצעות השפה "באנגלית המילה הנדסאי נקראת Practical Engineer וזה נשמע טוב יותר מהנדסאי, בישראל קוראים להנדסאים טכנאים, וזה לא נשמע טוב. באינטל, אנחנו לא משתמשים במושג טכנאי, אלא משתמשים במושג 'מומחה אחזקה', כחלק מהמיצוב הפנימי בחברה".

פרט לסוגיית המיתוג, יש גם בעיה של חינוך והכשרה. פלג, שמנסה תקופה ארוכה להעלות את מעמדו של החינוך הטכנולוגי מעלה כמה עצות, שכבר הועלו בעבר. לדבריו יש להקטין את מספר התלמידים בכיתה ל-27, להגדיל את שעות הלימוד ל-120 שעות בשבוע ולפתח מסלול טכנאי בגרות, שיכשיר תלמידי תיכון, הן לבגרות והן ייתן להם את ההכשרה הטכנולוגית. פלג גם מציע לפתח תוכניות לימוד ומגמות הנדסיות ביוטכנולוגיה, הנדסה רפואית ננו טכנולוגיה ואלקטרו אופטיקה.

פלג מפנה את האשמה למשרד החינוך. לדבריו, הקיצוץ בתקציבי החינוך הוריד דרמטית את מספר הלומדים למקצועות ההנדסאי והטכנאי. "בעבר יותר מ-65% מהתלמידים למדו בחינוך הטכנולוגי. בשני העשורים האחרונים יש ירידה בחצי. בעוד באירופה שיעור התלמידים בחינוך הטכנולוגי נותר על 60%, יש ירידה בכמות וגם בתדמית בקרב ההורים. אלה תופשים את החינוך הטכנולוגי כבינוני או כפשרה לאלה שלא יכולים להגיע לטכניון". פלג מזהיר מהעתיד. "חינוך טכנולוגי מתקדם חיוני גם לתעשייה המתקדמת. גם עובדי הייצור של אינטל, טבע וישקר, צריכים להיות הנדסאים וטכנאים בעלי הכשרה עדכנית, המובילה בעולם וכבר כעת קיים מחסור חריף בבוגרים כאלה. קיים סיכון ממשי שאותם מפעלים יעתיקו את מושבם למדינות אחרות, רק בשל היעדר כוח אדם מיומן ומתאים בישראל".

למרות טענותיו של פלג, הממשלה השקיעה סכומים גדולים בהכשרת הנדסאים וטכנאים, אך זו לא היתה יעילה והביאה לתוצאות עגומות. בדו"ח מבקר המדינה האחרון נמתחה ביקורת רבה על פעילותו של המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט) הפועל כאגף במשרד התמ"ת, ואחראי על הכשרת מבוגרים לתואר הנדסאי או טכנאי. תקציב מה"ט הוא 158-170 מיליון שקל בשנה, ובשש השנים האחרונות עמדו לרשותו כמיליארד שקל. המבקר קבע כי שיטת התקצוב היתה פגומה משום שהתבססה על מספר הלומדים, ולא היתה ביקורת הדוקה על הוצאת הכספים.

המבקר המליץ לשנות את מודל התקצוב כך שיהיה מותנה בשיעור מקבלי הדיפלומות; להמשיך לצמצם סבסוד למגמות שאין להן ביקוש גבוה; ולקיים ביקורת שוטפת ממוחשבת על המכללות. המבקר המליץ גם להפקיע ממה"ט את קביעת המדיניות להגדרת המקצועות שבהם יוענקו תוארי הנדסאי וטכנאי ולהעבירה למטה בין משרדי הכולל נציגים ממשרדי התמ"ת, האוצר והחינוך, מוסדות להשכלה גבוהה והתאחדות התעשיינים. עד שזה יקרה ימשיכו באינטל לחפש טכנאים. ריס נזכר במקרה שהיה לו לפני כמה שנים, כשאדם עם תואר שני בפיסיקה תעקש לעבוד כהנדסאי, עם הזמן אותו עובד התקדם לתפקידי ראש צוותים. "אולם זה היה מקרה נדיר", הוא אומר. "כיום אם יבוא אלינו מועמד לעבודה, מהנדס עם תואר, שיודע להחזיק ארגז כלים אקבל אותו מיד לעבודה".